להתחברות

The Limmud Sugia Social Beit Midrash

מהי סוגיא? הרחבה

האתגר

תהליך יצירת חכמה אנושית מתחדשת עובר כיום שני שינויים מרכזיים.

הראשון הוא "החכמה הקולקטיבית".
לעומת המודל הקלאסי של "היחיד היוצר" ,   מרבית הפיתוח בתחומי הידע , החשיבה וההגות כיום מתרחשים  . הדיון הפנימי בהם מדרבן התמודדות איכותית  עם האתגרים העכשויים, שכן הוא מציף נקודות מבט שונות , מעמת בינהם ובכך מעשיר את ההתמודדות עם האתגרים העכשוויים המורכבים  . תופעה זו מגיעה לשיאה ברעיון "חכמת ההמונים" כמו למשל  הויקיפדיה שבה יצירת הדעת האנושית היא פרי מאמץ משותף שרבים השותפים לו .

במקביל  ובאופן משלים התפתחה ההבנה שהחלוקה הנוקשה בין הדיסציפילנות השונות מפריעה לתהליכי  החשיבה והיצירה בכך שהיא מצרה את נקודות המבט השונות ולכן הגישה הדומיננטית כיום היא עבודה אינטרדיסיפלינרית  .

בתחום הנורמטיבי, ההוויה הפוסטמודרנית מאתגרת מחדש את היכולת להתמודד עם דילמות ערכיות בעולם של חוסר ודאות פילוסופית . למרות שאנו חיים לכאורה בעידן של שיח מתמיד ואינטסיבי דרך הרשתות החברתיות השונות הרי שהשיח הציבורי והערכי בחברה העכשווית נקלע למבוי סתום של דיונים שטחיים במקרה הטוב ועד להיעדרו של שיח נורמטיבי משמעותי החיוני לקיומה של כל חברה אנושית וחברה יהודית במיוחד .

פרויקט "סוגיא" בא להתמודד עם כל אלו על ידי יצירת פלטפורמה אינטרנטית ייחודית המקבלת את השראתה מאחת היצירות המרכזיות של העם היהודי – התלמוד.

בעולם כולו נפוצה ההשערה שיתכן שהתלמוד היהודי הינו אחת הסיבות לקדמה הבולטת האינטלקטואלית והיצירתית של העם היהודי [הבאה לידי ביטוי למשל בריבוי פרסי הנובל ]. עד כדי כך שלמשל בקוריאה החלו ללמד בבתי הספר תלמוד[1].

חשוב להדגיש , איננו מדברים על הוראת הטקסט התלמודי כדיסיפלינה אלא שימוש בדרכי החשיבה והמתודולוגיה התלמודית להתמודדות עם אתגרי החשיבה והיצירה בימינו. אמנם חלק מהדיון יוכל לכלול גם דיון בטקסטים תלמודיים קלאסיים אבל אלו יהיו רק חלק מהמקורות שיכללו  בין השאר קלאסיקה עולמית  ,מחקרים , שירה,אמנות פלסטית וכו'.

החשייבה התלמודית מבוססת על רעיון "בית המדרש" –הדומה לרעיון "סיעור המוחות" העכשוי.  כלומר קבוצה הלומדת יחד, מתדיינת ומנצלת את המשאבים השונים של חבריה ליצירת חכמה קולקטיבית .  בית המדרש התלמודי לא רק שאינו חותר להסכמה אלא מעודד מחלוקת מתוך תפיסה בסיסית שהמציאות היא מורכבת מכדי לצמצמה לעמדה אחת. .

יחוד נוסף של התלמוד הוא רעיון העריכה:  חכמי תלמוד כמו הלל ושמאי או אביי ורבא לא כתבו ספרים משל עצמם. המטרה העיקרית  הייתה לייצר שיח ורק אחר כך לערוך ולשמר את הויכוח על טיעוניו וראיותיו הסותרים .
גם בסוגיא המטרה היא לערוך ולתמצת את הדיון הוירטואלי  וכך להשאירו פתוח להמשך דיון עתידי ולא ל"כלוא" אותו בסיכום כתוב וליניארי.

פלטפורמת   סוגיא
"סוגיא" , מנצלת את האופי הייחודי האינטראקטיבי של הרשת יחד עם יכולתה לייצר מאגרי מידע תוך  שהיא משלבת ומשדרגת אותם בעזרת כלים שונים .

ראשית פיתחנו מערך כלים להעמקת הדיון הכולל בין השאר:
בניית מערך מקורות קולקטיבי [מז'אנרים שונים החל מהטקסט הכתוב ועד לסיינפלד , מד- מן וסרטי קולנוע עכשווים, מחקרים ועוד ]. בצד פורום הדיון  המתפתח.
יצירת אפשרויות תגובה ממוקדות לטיעונים ולראיות ספציפיות של המשתתפים .
הקמת עמודים אישיים של המשתתפים, הכוללים את כל דבריהם בסוגיות השונות , אפשרויות ודרכי הנחיה של הדיון ולבסוף , ואולי אף בעיקר , כלים לעריכתו.
רעיון העריכה ,השאוב מהמודל התלמודי , הוא המעבר מהפורום הפתוח הזורם [שחשיבותו בצידו ] לשלב של "תוצר" . הסוגיה הערוכה איננה  תמליל  של הדיון אלא עריכתו לכלל דיון מתומצת – יצירה קולקטיבית של מעין ויקיפדיה של דיונים בסוגיות שונות .
הפלטפורמה הזו יכולה לשרת מגוון גדול של דיונים . החל בקבוצות למידה [כיתות ,חדרי מורים, מכינות קד"צ ועוד] וכלה בקהילות וקבוצות ענין שונות המעוניינות בשיח פנימי מעמיק.

אמנם כל בית מדרש יוכל להיות סגור לגולשים מבחוץ כדי לשמור על האינטימיות והפרטיות של המשתתפים בדיון אבל יש גם אפשרויות שונות לשיתוף פעולה בין בתי המדרש השונים. כך למשל מכיוון שכל הרשתות הפנימיות יהיו חלק מ"רשת של רשתות" של עשרות ובעתיד מאות בתי מדרש אלו – ניתן יהיה לבנות בנוסף נדבך נוסף של שאיבה הדדית של מקורות וטיעונים   [בהסכמת ראשי בתי המדרש השונים] בסוגיות שונות שהתפתחו במקביל בכמה קבוצות .כמו כן  ניתן יהיה לבנות בתי מדרש וירטואליים שישתפו בתי ספר שונים ["בתי מדרש משותפים לבתי ספר דתיים וחילוניים, יהודים וערבים , ישראלים ויהודי התפוצות ועוד]

ערך מוסף חשוב הוא העברה הדרגתית של האחריות ליצירת ועריכת סוגיות מידי ראשי בית המדרש [מחנכים  , מומחים וכו'] לידי המשתתפים עצמם . כך אנו מקווים שלפחות בחלק מבתי הספר יוכלו התלמידים ללמוד כיצד להכין בעצמם סוגיות ולהפעיל את חבריהם .

בהמשך הפרויקט בכוונתנו להקים  בית מדרש מרכזי, שיהוה מעין  מעבדה של סוגיות שיפותחו על ידי היזון חוזר של "חכמי העם היהודי" העכשוויים – קהילת מומחים, הוגים, מנהיגים חברתיים, חוקרים ורבנים[2]. עם  רשת בתי מדרש של קהילות ענין בישראל ובתפוצות כאשר בין שני עולמות תוכן אלו יתקיימו באופן מתמשך הן דיאלוג תלמודי והן היזון חוזר.

[1] לקריאה נוספת על המגמה הקוראנית של העמקה בתלמוד ניתן לקרוא: "http://www.ynetnews.com/articles/0,7340,L-4065672,00.html",  "ראיון עם שגריר דרום קוריאה" ו"סיקור ביקורה של חברת סמסונג בישיבה"

[2] עד כה הצלחנו לגייס למיזם נכונות להשתתפות של למעלה מ100 "חכמים" מעין אלו החל מ6 חתני פרסם ישראל:[ כמו למשל  א.ב. יהשע, ורות גביזון,] אישים בולטים מיהדות העולם [כמו אלן דרשוביץ והסופר נתן אנגלנדר]   , אנשי אקדמיה בכירים [כמו פרופ" עוז אלמוג, מוטה קרמניצר , יוסי יונה  דני רבינוביץ , משה הלברטל, ידידה שטרן ועוד] , אנשי תקשורת [כמו ירון לונדון, רינו צרור, קרן נויבך ]  רבנים מרכזיים [כמו הרב יובל שרלו, דויד סתיו, בני לאו] , אמנים כמו יוכי ברנדס, אהוד בנאי ] ועוד ועוד